היתה לי פגישה מרתקת עם בעל עסק יצרני ותיק.
מטרת הפגישה היתה להבין מה הצרכים שלו, ולראות איך, במסגרת מעוף, ניתן לסייע לו להתקדם.
במהלך השיחה, כדי שאוכל להבין את התמונה, שאלתי שאלות במגוון נושאים: ארגוניים, תפעוליים, כספיים, שיווקיים, דיגיטל, מכרזים ועוד..
כמעט בכל שאלה בעל העסק נתן לי הסבר למה לא ניתן להצליח, מה כבר עשה ונכשל, ואיך לא ניתן להרוויח בעסק הזה.
בשלב מסוים, פתאום, קפץ לי רעיון, ושאלתי אותו: מה המטרה שלו? למה בכלל הוא פתח את העסק? ואולי בעצם כדאי לו לחשוב על לחזור להיות שכיר?
בעל העסק ענה מיד: מה פתאום, והסביר לי למה לא.
אז שאלתי אותו: אם כך? למה אתה לא נלחם כדי שהעסק יצליח?
הרי, זה לא משנה מה היה, וזה שלא היתה הצלחה וכו'..
מה שמשנה, זה שצריך ללמוד מזה, לבנות תוכנית ולעשות פעולות כדי להתקדם קדימה למטרה שלך.
סיפרתי לו בפתיחות, שאף פעם לא היה לי שום הישג ספורטיבי. עד שלקחתי את מרוץ התריאטלון, כמטרה אישית, וכל מה שעשיתי כדי לסיים את המירוץ הראשון שלי, עם כל הקשיים הכרוכים בכך.
בעל העסק הסתכל עלי, והבנתי שמשהו קרה אצלו, ירדה תובנה.
החלטנו על מיקוד בתחום הייעוץ שנתחיל עימו.
שאלתי אותו, בסוף השיחה, האם תרמתי לו ערך?
בעל העסק ענה שנתתי ותרמתי לו ערך רב.
זה עשה לי את היום,
הרגשתי שהצלחתי לסייע לו ולהשפיע עליו לפעול ולהתקדם לעתיד עסקי טוב יותר.
בתהליך שלי, נחשפתי לסרטון על זמרת חירשת ב X פקטור, גם שיר מקסים וגם ההוכחה לכך שאסור לי לוותר על החלומות שלי:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה