| זכיתי ללוות את הבן האמצעי שלי, בתריאטלון המלא הראשון שלו - תריאטלון הילדים בהוד השרון. באותו שבוע הוא היה חולה, וממש חשש מהתחרות.
עד כדי כך שרצה לוותר ולא להשתתף.
לאחר שיחות איתו, הבנתי שאולי אנו כבר לוחצים עליו.
אם הוא ירצה אז זה יבוא ממנו.. בערב לפני, הוא אמר לי, שהחליט בסופו של דבר, להשתתף. קמנו מוקדם, בשעה 03.00 בלילה, על מנת להגיע בזמן להוד השרון. שרק זה בכלל לא טריוויאלי לילד, אז בגיל 12. לפני המקצה שלו הוא היה ממש מתוח ולחוץ. אבל בסופו של דבר הוא סיים את כל המירוץ המלא. הייתי כל כך גאה ושמח כשצפיתי בו מהצד. ראיתי אותו נלחם, בדבר שקשה לו מאוד, וקיבלתי ממנו השראה וחיזוק להמשך הדרך שלי. בסוף, לאחר שחצה את קו הסיום, הוא היה כל כך מאושר. אין ספק שהכל אפשרי, ושאושר נובע מהתקדמות. המאבק שלו ממש הזכיר וחיזק לי את התובנה, שאתה נהיה מה שאתה בוחר להיות, ומה שאתה מוכן לעשות כדי שזה יקרה. נחשפתי לשיר של אהוד בנאי שהנושא שלו הוא "זמן". נושא הזמן הפך אצלי לחשוב מאוד. אני ממליץ מאוד להקשיב לשיר. "והזמן נוסע, כי זה מה שזמן אמור לעשות / הזמן נוסע, כי זמן הוא זמן ואין הפתעות". https://www.youtube.com/watch?time_continue=37&v=H5ibpTs6Q6k&feature=emb_title מקווה שתרמתי ערך ואולי גם השראה. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה