היא רצה, ואני עשיתי הליכה / ריצה ולאחר מכן שחיה.
ידעתי שהים יהיה גלי.
אבל לא חשבתי שיהיה ככה ועוד עם דגל אדום.
הכנתי את הדברים על החוף והסתכלתי על הגלים.
היה קצת מלחיץ.
אף פעם לא שחיתי בים כזה.
תמיד שחיתי רק כאשר הים יחסית חלק ורגוע.
אני יודע, שיש עולם שלם של איך לשחות בגלים.
ויש לי קצת פערי ידע בכך..
אז שאלתי את עצמי מה טוב בזה?
והחלטתי שזו הזדמנות מצוינת, לשבור חסם, ולתרגל את עצמי בשחיה עם גלים.
בגלל ששחיתי לבד (עם מצוף כמובן..).
החלטתי לא לשחות לעומק אלא לעשות סיבובים מסביב למצופים התחומים מול סוכת המציל.
כל סיבוב כ 320 מטר.
בפועל עשיתי 5 סיבובים.
קצת יותר מ 1,500 מטר וזו היתה חוויה נהדרת.
אני לבד, עם הים, הגלים והחששות שלי שהשארתי אותם מאחור.
לאחר מכן, הלכתי עם אשתי לקצת זמן איכות ולשתות משהו קר ליד ועל הסלעים במים.
כל כך חשוב לי לצאת מאזור הנוחות, לאתגר את עצמי. ולהשקיע בעצמי ובזוגיות.
לדעתי אין הרבה דברים שחשובים מזה...
נחשפתי לסרטון:
התובנה העיקרית שלי ממנו היא לפנות מקום פיזי ומנטלי לדברים החשובים לי החדשים שיגיעו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה