בערך לפני כשנה.
צץ לי רעיון לפתח תהליך, עם בינה מלאכותית, להבנת צרכים עסקיים, מיקוד עסקי ותובנות.
ולאחר מכן, בחירת המשך ייעוץ מסורתי, או קבלת סיוע מיועץ דיגיטלי.
סיפרתי על הרעיון למספר יועצים שאני מחשיב מאוד את חוות דעתם.👍
בהתחלה הרגשתי שהם קצת נלחצו.
כי אולי דבר כזה, יכול להחליף את היועצים בני האדם? 🤔
אבל, לאחר מכן, הם אהבו את הרעיון.
כי זה, בעצם, יכול להיות כלי עבורם, לתת שירותי יועץ אפקטיביים יותר.🎯
הרי, אין יועץ שיודע הכל, ובינה כזו יכולה להיות מקושרת לכל הידע הנדרש.
התחלתי להשתתף, כאורח, בתוכנית המאיץ הטכנולוגי של מעוף נהריה.
אבל הקפאתי את ההתקדמות מסיבות שונות.
הרעיון החל לדעוך.
בנוסף, גם חשבתי לעצמי, שאולי יהיה נכון יותר, להתמקד בליווי יזמים טכנולוגיים בהקמת סטארטאפ בתהליך ממוחשב.
שיעזור להם להתגבר על חסמים רבים שונים.
ולזה מאוד התחברתי 😀
קניתי דומיין בשם TechFunnelz והתחלתי לבנות את התהליך הלוגי, לפני מיחשובו.
אעדכן בהמשך לגבי התקדמות 😁
נחשפתי למאמר החזק, בשום מצב \ אבישי מתיה:
"להיות הורה זה אומר לספוג, ולחטוף, את כל הייאוש, והכאב, והזעם, והתסכול, שלו, או שלה, ולהישאר שם.
תמיד. בכל מקרה.
ובכל מחיר - הילדים שלכם סומכים עליכם.
אל תאכזבו אותם
אל תוותרו עליו. אף פעם.
אל תתייאשו ממנה. לעולם לא.
אל תפחדו. ואל תתכווצו. ואל תיכנעו. ואל תלכו משם. תישארו. תמיד. תהיו שם.
תמיד. בכל מצב. בכל דקה. בשבילם. הם זקוקים לכם. נואשות.
גם כשהוא בועט, וצועק, ומקלל, וטורק את הדלת. גם כשהיא נכשלת, ומתייאשת, ומוותרת, ומתבכיינת, וצורחת עליכם שתעופו לה מהחדר.
תישארו שם. תביטו בה. תגידו לה שאתם אוהבים אותה. ושאתם לא מוותרים עליה. אף פעם.
היא לא תשכח את זה.
אף פעם.
יש לכם את התפקיד הכי חשוב בחייהם. הכי מכריע. הכי פורץ גבולות.
אתם ההורים שלהם. אתם הבאתם אותם לעולם.
בשביל מה הבאתם אותם לעולם? בשביל לשמוט אותם? להתייאש מהם? לבטל אותם? להפנות להם עורף? באיזו זכות? כי קשה לכם?
אז קשה לכם. אז מה.
זה חלק מדרישות התפקיד.
להיות הורה זה אומר לספוג, ולחטוף, את כל הייאוש, והכאב, והזעם, והתסכול, שלו, או שלה, ולהישאר שם.
תמיד. בכל מקרה. ובכל מחיר.
דרככם, הם לומדים לא לוותר.
כי כשאתם לא מוותרים עליהם, הם לומדים לא לוותר על עצמם.
דרככם, הם לומדים לאהוב.
כי כשאתם אוהבים אותם, ולא משנה מה הם עושים, הם לומדים לאהוב את עצמם, בכל מצב ובכל מקרה.
ללמוד לאהוב את עצמך זו התרופה הטובה ביותר לכל קושי ולכל מכאוב ולכל כישלון.
ילדים שאוהבים אותם - לא מפחדים מכלום
ילדים שאוהבים את עצמם יהיו מבוגרים מצליחים, שמחים ומאושרים.
שום דבר לא יפחיד אותם.
שום דבר לא ייראה להם קשה או בלתי אפשרי.
ואת המתנה הזאת הם יקבלו מכם.
אתם, שמראים להם שאתם לא פוחדים, ולא מתכווצים, ונשארים איתם, ונלחמים עליהם, ונאבקים איתם, יחד, כל הדרך.
והדרך ארוכה ומתפתלת.
18 השנים הראשונות הן השנים הכי קשות בחייו של כל אדם.
הוא עובר בהן כל כך הרבה טלטלות, חולף על פני כל כך הרבה מכשולים, לומד לאכול, ולומד לזחול, ולומד ללכת, ולומד לדבר, ולומד ללמוד. ולומד להיות חבר.
ואתם תמיד שם. ברור שאתם תמיד שם.
אז כשקצת קשה, או כשקשה מאד, אתם הולכים? משאירים אותו לבד? מלמדים אותו שאסור לו לכאוב, ואסור לו לצעוק, ואסור לו להיכשל, ואסור לו לבטא את עצמו?
איזה מין מסר הוא זה?
איזה מסר אתם מעבירים לילדים שלכם, שאם הם יהיו הם עצמם, אותנטיים, אמיתיים, הכל ישר בפנים,
לא יאהבו אותם? ינטשו אותם?
אולי זה המסר שאתם קיבלתם מהוריכם?
אולי זה המסר שעבר במשפחה שלכם מדור לדור?
אולי הגיע הזמן להעביר לילדים שלכם מסר אחר?
מעצים. תומך. מעודד. מחבק. אוהב. "אני תמיד בשבילך". "לעולם לא אעזוב אותך". "אני אוהב אותך אהבת נפש".
תמיד, בכל מצב. בכל רגע. גם כשאתה נכשל. במיוחד כשאתה נכשל. במיוחד כשאתה עצוב.
במיוחד כשלבך נשבר.
אני שם. תמיד שם. אתה יכול לסמוך עלי.
אתה יכול להישען עלי.
אתה יכול לספר לי הכל. אתה יכול לדעת שאני לעולם, אבל לעולם, לא אעזוב ולא אנטוש ולא אתאכזב ממך.
כי אתה הבן שלי, כי את הבת שלי, כי אתם נולדתם מתוכי, כי אתה חלק ממני, כי אני חלק ממך, וכשאני אוהב אותך, אני אוהב אותי.
אני מאמין בי. ואני מאמין בך. אני תומך בי. ואני תומך בך. אנחנו שניים. אבל אנחנו אחד. וזה לכל החיים.
אז אם אתם, ככה, לפעמים, שואלים את עצכם מה זאת אהבה, אז הנה התשובה: זאת אהבה. פשוט אהבה. הכי אהבה.
תבחרו באהבה. תבחרו בהם. תאהבו אותם.
תתקרבו אליהם. תתנו להם את עצמכם. והם ייתנו לכם את עצמם. אל תתייאשו.
ואל תפחדו. ואל תוותרו. אף פעם.
על האהבה שלכם. ככה היא נראית.
ככה היא נשמעת. ככה היא מרגישה.
אז תרגישו. תתרגשו.
תאהבו אותם."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה