לבן שלי היתה גומיה שליוותה והזכירה לו תובנות מתהליך ההתפתחות האישית שלו.
הגומיה היתה אצלו על היד כ 3 שנים.
יום אחד הוא שלח לי תמונה שהגומיה נקרעה.
הרגשתי את החיבור שלו אליה כמו החיבור שלי לגומיה שלי .
כתבתי לו שהגיע הזמן שהיא תיקרע אחרי 3 שנים🤓.
אבל שלא ידאג, כי אני אביא לך עוד אחת במקומה.
וגם שבלי קשר, התהליך והתכנים, כבר מוטמעים עמוק בתוכו ושאני אוהב אותו ❤️
זה מדהים לדעתי, איך לגומיה שהיא בעצם רק כלי, כל כך פשוט, כמו הרבה כלים אחרים, יש יכולת להזכיר ברגע האמת את הערכים האמונות הרצויים ודברים שחשובים.🤔
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה