לאבא שלי היה יום הולדת.
הלכנו לביקור משפחתי אצלו בבית אבות.
בנסיעה דרך חזרה הביתה אנחנו רואים שיגור של כיפת ברזל.
ובמקביל פתאום מטוס שלנו שטס בגובה נמוך ומוציא נורים.
ואז גם התחילה אזעקה.
עצרנו בצד , לפי ההנחיות , ירדנו לתעלה מהר.
וזה היה פשוט מטורף.
אנחנו בתעלה ובלאגן קורה מעלינו.
רכבים נוספים עצרו, רכבים אחרים נסעו במהירות גבוהה , כנראה כדי לצאת מהאזור.
הרגשתי מאוד מממוקד בנסיון לשלוט ולהרגיע את המשפחה. עברו כמה דקות והחלטנו לחזור לרכב ולנסוע מהר הביתה לקיבוץ.
הגענו הביתה, נרגענו והתארגנו לארוחת ערב.
כאשר בכל המשך הערב רעשי טיסות של מטוסים.
ההרגשה הזו של המיקוד והפוקוס הזכירה לי את הרגעים בעבר בתחרויות תריאטלון שהכל נהיה חד וכל מה שרלוונטי זה הרגע הזה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה