הבנתי ששכחתי את האטמים והמשקפת שלי.
ואז הגיעה הדילמה..
האם להיכנס לשחות או לדחות , לחזור הביתה ולהביא את הדברים , ובכלל לא בטוח שיהיה לי מסלול לשחות ואולי זה בזבוז זמן.
החלטתי להיכנס לבריכה ולשחות.
אז נכנסתי למים.
שחיתי בעיניים עצומות, ומדי פעם פתחתי אותן כדי לראות שאני בכיוון.
הייתי כל כך מרוכז וממש הייתי ברגע העכשווי של השחיה.
בערך אחרי ששמעתי 700 מטר, הגיע לשחות חבר, והוא הביא לי משקפת ספייר שהיתה לו.
ואז פשוט וואו , הרגשה אחרת, קיבלתי פרץ אנרגיה ושחיתי בביטחון ובמהירות רבה יותר.
מדהים איך שהכל בסוף מסתדר🙏
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה