אימון רכיבה בתפן.. 8.6.19

באחת השבתות קבעתי לעשות אימון רכיבה בבוקר, עם הבן האמצעי שלי. רציתי להתאמן איתו קצת, ביחד, לפני התחרות שהיתה לו בתריאטלון הילדים, בהוד השרון. אבל, בבוקר, לא היה לו חשק והוא לא רצה לבוא לאימון רכיבה. בהתחלה התבאסתי מזה.. אבל אז נזכרתי, לחשוב מה בעצם טוב בזה?.. להיות גמיש מחשבתית.. אז החלטתי ללכת לאימון לבד. גם כדי לעמוד במה שקבעתי עם עצמי, וגם כדי שיהיה לי זמן איכות עם עצמי, ואוכל לנהל שיחה עם עצמי. מוזר שכל הדרך לתפן, ששם רכבתי, היו לי מחשבות קטנות ומטרידות, מה עם הכאב בגב, והכאב במרפק?  הגעתי, ארגנתי את האופניים והציוד, והתחלתי לרכב. יוטיוב בחר לי פלייליסט של שירים שאני אוהב. פתאום, כל המחשבות נעלמו, והיתה לי רכיבה מדהימה של 27 ק"מ. זה מדהים איך האושר נמצא בדברים הקטנים... כמו במשפט הכל כך נכון.. by Marianne Williamson from A Return To Love: “Our deepest fear is not that we are inadequate. Our deepest fear is that we are powerful beyond measure. It is our light, not our darkness that most frightens

היושרה הפנימית.. 13.5.19

נזכרתי בפוסט הזה, שכתבתי כמעט לפני שנה.

על היושרה הפנימית שמנצחת את ה"קיר"..

ביום שישי אחד, אחה"צ, קפצתי על ההזדמנות, לעשות בילוי זוגי עם אשתי, בריצה משותפת בחוף בצת המקסים שבשמורת אכזיב.
היא רצה במסגרת תוכנית האימונים שלה, וכמובן, ש"השאירה לי אבק", אחרי כמה דקות, ואני המשכתי לרוץ לבד...
המטרה שלי היתה לסיים ריצה של 6 קילומטר. 

שזה המרחק הארוך ביותר שרצתי רצוף, עד אז, אחרי הניתוח בברך..
ב 4 קילומטר הראשונים היה דווקא נחמד, נוף יפה, נהנתי..
אבל אז ה"קיר" הגיע..
זה נהיה לי ממש קשה, התחילו להתגנב מחשבות על לעבור להליכה, למה בכלל אני צריך את זה, ועוד..😵
באוזניות, התנגן לו סרטון המוטיבציה המדהים:
https://youtu.be/YDSwwEeF_K8

ופתאום הקול הפנימי שלי, השתלט על המחשבות הקטנות, ואמר לי באופן כל כך ברור:
"אם תפסיק עכשיו. איך תגיד לילדים שלך, כשהם לומדים למבחנים, או כשקשה להם באימונים, או בכלל, שהם יכולים יותר? איך תגיד ללקוחות, שאתה נפגש איתם, או לצוות הסניף שלך במעוף - סיוע לעסקים, שהם יכולים יותר?
 walk the talk!!
תחלק את המרחק לחלקים קטנים יותר, של 500 מטר, וכך תסיים את כל המרחק.
זה מה שעשיתי והצלחתי להגיע למטרה.
סיימתי את כל המרחק. 😀

נחשפתי לסרטון מעניין -'How NOT to Set Goals (Why S.M.A.R.T. goals are lame) ב-YouTube‏

https://youtu.be/54aFTZ9POw4

מומלץ מאוד.. dumb goals:

d= driven

u=uplifting

m=method friendly, set of practices

b=behavior driven, set yourself triggers

טיול קרוואנים...17.7.2020

יצאתי עם המשפחה לנופש.

הקורונה הכריחה אותנו לבחור בקונספט אחר. הפעם לא במלון ולא בטיסה לחו"ל.

שכרנו קרוואנים, נסענו וחנינו בחניונים המותאמים להם.

ממש, חצינו את הארץ בין הכנרת, ים המלח ואילת.

זו היתה הפעם הראשונה שהייתי בטיול כזה.

זה היה נופש עם הרבה דברים שעשיתי בפעם הראשונה.

פעם ראשונה שהייתי חלק מתפעול של קראוון, עם כל המשמעויות של זה, כולל ריקון הקסטה של השירותים 💩 , כיוון ודחיפה ידנית של הקראוון למקום החניה שלו.🚙

בהסבר שקיבלנו בהתחלת הטיול, על תפעול הקראוון, זה היה נראה לי ממש מסובך. בפועל זה הלך ונהיה קל יותר מפעם לפעם.

המיקום הראשון, שנסענו אליו, היה חוף האון בכנרת.

שם היתה הפעם הראשונה ששחיתי 1,800 מטר בכנרת.

המיקום השני, שנסענו אליו, היה פארק תמנע, בערבה.

שם היתה הפעם הראשונה שעשיתי טיול עששיות.

וגם הפעם הראשונה שצללתי, צלילת היכרות, עם הבנים שלי באילת. 👌

וכן גם הצלילה הראשונה שלי, אחרי הרבה שנים, מאז שעשיתי קורס צלילה והפסקתי לצלול. 🐠🐡

שחזור החוויה הזו של הצלילה, עשתה לי רצון אמיתי לחזור לצלול, נזכרתי כמה אהבתי את זה. ⁦❤️⁩

המיקום השלישי והאחרון היה עין גדי.

זו היתה הפעם הראשונה שמרחתי בוץ בים המלח.⁦⁦🤦🏻‍♂️⁩

האמת, היה כיף..

התובנה העיקרית שלי היא לא תקשיב לקולות הקטנים בראש, שמעכבים. אלא לזרום, לנסות דברים חדשים. בסופו של דבר נשארות חוויות שנהנים מהן..

התריאטלון הראשון שלי באכזיב.. 5.5.19

אנחנו יכולים הרבה יותר!! במאי 2019 השתתפתי, ביחד עם שני הבנים שלי, בתריאטלון אכזיב. זה היה התריאטלון הראשון שלי, במקצה אורבן. עם כל ההכנות, וההתרגשות, בקושי ישנתי בלילה לפני כן 😯. הגענו למקום הכינוס בשעה 5.00. לקח לי זמן עד שהבנתי מה הולך מסביבי.  היה עיכוב של זמן הזינוק, מכיוון שהיו גלים.  בסוף התקבלה החלטה על דואטלון (ריצה אופניים וריצה נוספת), במקום טריאתלון.  הייתי בלחץ, ולא הייתי בטוח בכלל, שאוכל לסיים את הריצה הכפולה (הייתי 5 חודשים אחרי ניתוח מיניסקוס ושיקום). אבל, כשהגיע רגע ההזנקה של המקצה שלי, זה היה מדהים.. כמו התנתקות מהכל. נזכרתי במשפט just show up והתחלתי לרוץ. כל החששות, הפחדים והדאגות, פתאום נעלמו, והתחלתי ממש ליהנות 😁.  סיימתי את הריצה הראשונה, עשיתי החלפה, עברתי את הרכיבה בקלות יחסית, לאחר מכן עשיתי את ההחלפה הנוספת, וסיימתי את הריצה השנייה. זו הייתה חוויה מדהימה שלא אשכח אותה. הוכחתי לעצמי שהכל אפשרי.👍 בהמשך, התקדמתי עם הבן הגדול שלי לאתגר הבא.. וסיימנו מרוץ ספרינט מלא. לא בתריאטלון קרית ים, כמו שתכננו, אלא רק שנינו בחוף בצת (בגלל הקורונה) 😀. ועכשיו אנו מתאמנים לאתגר הבא, תריאטלון אולימפי. אני זוכר, שהייתי כל כך גאה בבנים שלי... יובל הגדול - נתן לי השראה, כשראיתי אותו מתחיל את המקצה שלו, בצורה מדהימה, כל כך מרוכז, ובסוף הוא סיים וגם שיפר הישגים. נועם האמצעי - נפגשתי איתו במהלך הריצה, ראיתי אותו נלחם בנחישות, לא מוותר, ובסוף הוא סיים ללא עצירה. נחשפתי לסרטון השראה מדהים: Destiny - Motivational Video youtube.com יש בו כל כך הרבה משפטים חזקים. אני צופה בו ברמה יומית, בכל בוקר. ובכל פעם הוא מרגש אותי מחדש. אני צופה בו ומדמיין את החלום שלי קורה. זה מחזק אותי מאוד, בכל יום, לעשות עוד צעד קטן לכיוון החלום. משפט מהסרטון שאני ממש מתחבר אליו: Don't stop running towards your dream מקווה שתרמתי קצת השראה וערך..

אני כלקוח.. 10.3.19

בערך באמצע התהליך שלי, בנבחרת קוד המנצח של אלון אולמן.

היתה לי יום הולדת 47.🎂

אני זוכר שבאותו בוקר, הגיעה אלי, לסניף מעוף - סיוע לעסקים, בנהריה, מתנה. 🎁

זו היתה מתנה סימלית, אבל ממש מרגשת..

המתנה היתה מאלון אולמן, אופיר הלפרין וצוות קוד המנצח.

כל כך שמחתי על המתנה, תשומת הלב, והברכה המרגשת.

המתנה השתלבה בתקופה נהדרת.

בכיף של להשתייך, ולהיות חלק מקבוצת אנשים, שפועלים לקדם את עצמם, ונקראת נבחרת קוד המנצח.

המתנה חידדה לי שיעור חשוב מאוד.

עד כמה זה מהותי, לשים לב לפרטים הקטנים, ללמוד, ולתת תשומת לב מלאה ללקוחות שלי.

לשים אותם, תמיד, מול עיני, ולוודא שאני נותן להם ערך, לא רק מקצועי אלא גם רוחני, רגשי ומנטלי.

בתהליך שלי נחשפתי לפוסט של אריק זאבי:
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2151107034917854&id=116985108330067

אומנם מתברר בסוף שזה פוסט שיווקי.

אבל לדעתי מה שכתוב בו מעורר השראה ומחשבות.

התובנה העיקרית שלי, ממנו, היא לא לתת לפחד לנהל אותי..

סובב עמק יזרעאל.. 14.4.19

לפני שנה וחצי, היתה לי הזדמנות להשתתף באירוע הרכיבה, "גלגלים של תקווה".  🚲

זו היתה רכיבה מדהימה, ביחד עם שני הבנים שלי.

רכיבה של 53 ק"מ, שלא היו לי קלים בכלל. 😯

בשלב מסויים, הבן הגדול, התקדם קדימה, בקצב מהיר יותר, עם חבר מקבוצת תריאטלון הילדים, וכבר לא ראיתי אותו עד לסוף הרכיבה.

אני רכבתי צמוד לבן האמצעי שלי. 

ראיתי ילד, אז בן 12, שרוכב רכיבה ארוכה כזו, ופעם ראשונה בחייו. 

הוא לא וויתר, נלחם והתמודד עם כל הקשיים: חוסר בטחון עקב כמות רוכבים רבה, עליות לא פשוטות, חום, משמעת תזונה ומים. 

ראיתי אותו כל כך פתוח ומקבל בברכה את ההמלצות והטיפים, של שרגא שטרן, המאמן שלו, לגבי הרכיבה. 

ראיתי ילד מדהים, עם דמיון מפותח מאוד, שכמעט ולא שיתפו אותו במשחקי כדור, ועם ביטחון עצמי יחסית נמוך.

בעצם, ראיתי, גם, את "ניר הילד"...

ופתאום ברכיבה... ראיתי אותו "מזדקף מבפנים".

ראיתי שהוא הבין שהגיע להישג מדהים, המשיך למרות הקשיים, לא וויתר ולא עצר להליכה. 

שני הבנים סיימו עם חיוך, ומאז המשכנו להתאמן לאתגר שהיה הבא שלנו, טריאתלון אכזיב. 😀

אבל התובנה הגדולה, שירדה לי באותו יום, היתה כששמעתי את סרטון המוטיבציה הזה:

https://www.youtube.com/watch?v=cZjtRQMEOmI

הבנתי והרגשתי באמת!! 

שאין דבר, שאנו לא יכולים להשיג, אם אנו באמת רוצים בו ומוכנים לשלם את המחיר.

אנחנו יכולים הרבה יותר!!!!

המגבלות היחידות הן אלו שאנו שמים לעצמנו.

מקווה שתרמתי ערך 🙏

אופניים מתנה.. 7.3.19

ליום הולדת 46.  

לפני קצת יותר משנה.

לקראת סיומה של תקופת נבחרת קוד המנצח - אלון אולמן.

אשתי והילדים הגשימו לי חלום קטן.

הם עשו לי הפתעה, וקנו לי אופני כביש לאימוני הרכיבה.

בעצם, כחלק מתהליך הגשמת החלום הגדול יותר, לסיים תריאטלון, באכזיב, במאי 2019 , עם שני הבנים שלי.

כל כך התרגשתי.❤️

כשהייתי ילד, גרנו תקופה מסוימת, בקיבוץ העוגן, ואני זוכר שהיו לי אופנים.

אהבתי מאוד לרכוב עליהם. 

יום אחד נפלתי מהם ונפצעתי ממש חזק בברך.😨

מאז לא רכבתי יותר..🤔

רק לאחר שנים רבות, חזרתי לרכוב על אופניים.

כשהתחלתי להתאמן למרוץ התריאטלון, שרכיבה היא חלק מהותי בו.🚲

אני לא יודע מה זה, אבל יש משהו ברכיבה על אופני כביש שממלא אותי. 

המהירות והעוצמה שלהן, החיבור איתן.

זה כאילו, במהלך הרכיבה, האופניים ואני יישות אחת.

בתהליך שלי נחשפתי לסרטון:
http://winnerscode.ravpage.co.il/whatisit

חשוב לי להרגיש חופשי לבטא את המחשבות והרגשות שלי.
אני מאמין שמשיתוף, תגיע הצמיחה האמיתית שלי.
קשיים, אי הצלחה רגעית, ותסכול זמני, הם חלק מהמסע.

כמו שאלון אולמן אומר:
"אין אנשים שאין להם קשיים,
אין משפחות בלי קשיים,
אין ארגונים שאין להם קשיים,

ואין חברות שהכל בא להן בקלות.
השאלה היא מה אתה מספר לעצמך בזמן שקשה".

תובנות שלי מהסרטון:
הוא חיזק לי מאוד את הנכונות של היעד, שהצבתי לעצמי.

כל הזמן, לחזק את הקשר, דרך שיחות עומק ועשיית דברים ביחד, עם האנשים הקרובים אלי.  

לפעול בכך, שלפעמים, אני מרוחק רגשית, שוכח את הסובלנות והאמפטיה.