יום שישי, 26 ביוני 2020

יזמות עסקית ואני...22.2.2019

הדמויות של מפעל הפיס מזכירות לי, כמה הייתי קרוב בעבר, לחלום שלי, אך לא הצלחתי להגשים אותו.
החלום היה לרכוש, לכל אחד מהילדים, דירה משלו.
הוא קשור לעולם של הכנסות פסיביות מנדלן.

לא הגעתי להרשמה שלו, בעיקר, עקב הפסדים ממיזמים עסקיים אחרים.
הפסדים שיצרו פער תזרימי גדול, והכלים, ידע ותפיסה, שהיו לי אז.
הביאו להחלטה, השגויה, למכור 3 דירות מושכרות במרכז הארץ..🏢
בדיעבד, וזה נשמע ממש לא אמיתי.🤔
אבל, הייתי מעורב ישירות ובעקיפין, ב 44 מיזמים עסקיים, בתקופה של שנתיים, בין שנת 2008 לשנת 2010.
הייתי מחובר מאוד ליצירתיות שלי, התקדמתי, נגעתי התשוקות שלי, ונהניתי מכל רגע.
בכל יום, נחשפתי להרבה מאוד רעיונות ופיתוחים עסקיים, אינטרנטיים, דיגיטליים ועוד..
ממש כמו מעבדת חדשנות קטנה. 🤖

מיזם אחד, שמאוד אהבתי, היה טקטיקאש.
מטרתו היתה ללמד אוריינות פיננסית וכלכלת משק הבית, תוך כדי משחק של הורים וילדים ביחד.

כתוצאה מתקופה זו נולד גם הרעיון, לבנות את מאגר המגמות העסקיות, ולאחר מכן את ההרצאה שבניתי על כך.

מצד שני, זו גם היתה תקופה, של חוסר מיקוד ועיסוק בנושאים עסקיים שונים, חוסר ידע עסקי, חוסר יכולות ניהול אנשים וצוותים,  חוסר למידה עסקית, ועוד..
אלו הסיבות העיקריות לכישלונות הרבים. 

ניסיתי המון פעמים, התמדתי ולא התייאשתי.
אבל, לא הבנתי, שכנראה, אם אתה מנסה כל הזמן, לעשות דברים, באותה צורה, ואתה לא משתנה ולא משנה, אז גם התוצאה כנראה לא תשתנה..🙄

שמעתי אמירה בסגנון, שעסקים לא מסוכנים, אלא אם לא מכינים את עצמנו להם..

בדיעבד, רכשתי הרבה ניסיון, מהכישלונות ולמידה מהם.
וכיום, לאחר כ 6 שנים, בניהול סניף מעוף - סיוע לעסקים, וסיוע למאות מיזמים עסקיים.
זה נותן לי את הביטחון, כלים, ידע, נסיון, תובנות, לקום ולהגיד שזה אפשרי להצליח..⁦✌️⁩

זו פריצת גבול פנימית, חשיבה רצינית מאוד מבחינתי, ותובנה שירדה לאחר שנים. 😇
שכנראה, תשנה את החיים שלי בצורה מסוימת.

עכשיו, אני מבין, מי אני אמור להיות בתחום העסקי, למה אני עדיין לא שם, ומה אני אמור לעשות לכך.

אני הייתי רוצה לסייע, לתת השראה ולהשפיע על אחרים.🙏

נחשפתי לסרטון המוטיבציה

אני שואל את עצמי כל הזמן, איך הדברים האלו קשורים לחיים שלי?
מה אני מחליט לעשות עם זה?
ואז, לעשות!
לא להשאיר את התובנות רק כמחשבות וכהבנה.
להפוך אותן לפעולות, מעשים ותוצאות בשטח.
ככה מתקדמים.


יום ראשון, 21 ביוני 2020

לנגן על גיטרה..15.6.2020


שמעתי את השיר: 

Angra - Wuthering Heights

https://youtu.be/Qrtf43qANkE

זו גרסת רוק של שיר שמאוד אהבתי כנער. 
זה עשה לי חיבור ענק לעצמי.
מאז שאני ילד, אני תקוע, עקב חסמים רבים, עם הרצון לנגן על גיטרה.
זה משהו, שתמיד סיפרתי לעצמי, שאני גרוע בו.
לאחרונה, הבן הגדול שלי החליט, קנה גיטרה ולמד לבד.
פתאום, נוצרה לי תמונה בראש, של להקה משפחתית, שמנגנת את השיר.
אני עם הבן הגדול שלי בדואט גיטרה , והבן האמצעי בסקסופון.
Rubinband - להקת משפחת רובינפלד.😀
החלטתי להתקדם עם הנושא.
בכך שהבן שלי ילמד אותי, וזה יהיה גם זמן איכות..

בתמונה של השיר, יש מלאך מסתכל למעלה, והאלבום נקרא angels cry. 
זה כאילו שהמלאך הפנימי שלי דיבר אלי.

פעולה 1: ביקשתי מהבן שלי ללמד אותי לנגן. הוא הסכים.👍
חיברתי אותו לרעיון, והגדרתי יחד איתו יעד מאתגר: עד 31.12.2020 , הלהקה תנגן את השיר. 🎯

פעולה 2: ביקשתי מחבר שישאיל לי גיטרה, ללימוד הנגינה. הוא הסכים. 🎸

פעולה 3: הבן שלי הוריד את ה tab ים, ואז התחלתי להבין מה נדרש ממני ללמוד.🙄

פעולה 4: הוא בנה לי תוכנית והתחלתי ללמוד.👍

הבנתי שזה לא רק השיר, זה כנראה חיבור של כמה דברים, שמתבטאים בשיר הזה, ויצרו אצלי עכשיו תשוקה בוערת לנושא.
זה גם יכול להיות מקום לבטא את יצירתיות שלי, ואולי גם אפשרות עתידית לנגן על במה.
אני מרגיש בדיוק כמו כשנכנסתי לעולם הטריאתלון. 😀

בתהליך שלי נחשפתי לסרטון של טוני רובינס:
https://www.youtube.com/watch?v=UMNdgpytPiw&feature=youtu.be

התובנה העיקרית שלי:
1. להעלות את הסטנדרטים של עצמי.
2. אני לא מקבל את מה שאני רוצה, אלא את מה שאני חייב לקבל..






יום רביעי, 17 ביוני 2020

רגשות של הפסד...13.6.2020

היה לנו חתול בשם בנצי. 
הוא היה אצלנו 4 שנים, מאז שהיה בן שבועיים.
אהבנו אותו, אבל יום אחד הוא נעלם ולא חזר יותר.🐈

לפני 4 חודשים, אימצנו כלבה בשם ג'סי.🐕
אני ממש נקשרתי אליה. 
הטיולים והזמן איתה עושים לי ממש טוב. 
כולנו התגייסנו, על מנת להצליח איתה.
אבל עקב אורח החיים העמוס ומעורב הספורט שלנו.
וכנראה, שגם לא הבנו ויישמנו את ההנחיות והנדרש.
בעצם, לא הצלחנו, עד עכשיו, ורוב הזמן היא היתה לבד ובכלוב. 

ביום שישי, קיבלנו החלטה, קשה מאוד. 
להחזיר אותה לעמותת נהריה אוהבת חיות. 
המטרה היתה, לתת לה את ההזדמנות לזכות במשפחה חדשה, שתוכל להעניק לה את מה שהיא צריכה ומגיע לה.
באמת האמנתי, שאין ברירה ושטובת הכלבה חשובה יותר.

במשך כל היום, היתה לי הרגשה גרועה כל כך.
רגשות ומחשבות של הפסד, כישלון.
של הטיולים, הזמן העתידי שלי איתה, ועל התמונה העתידית שהיתה לי בראש, של הערכים המוספים מגידול כלבה.  
היתה לי פנטזיה שלה איתי בים, של טיולים איתה ועם אשתי, אותה שוכבת לידנו בסלון ברגוע. 
והרגשה קשה שזה כנראה כבר לא יהיה.

אני מאמין בגישה של לפחות ניסיתי, אבל זה לא הירפה.
ניסיתי להתרכז במה טוב בזה, גם לא עזר..
מסתבר שכנראה אני נקשרתי אליה הכי הרבה, בטיולים ובשעות בלילה, שמאוד קושרים בין הבעלים לכלב.
אבל, יחד עם זאת, אמרתי לעצמי, שעשינו סדרי עדיפויות. ושהבנו שהבית זקוק ליותר שלווה. לכן אולי אנסה להיצמד לזה.
בפועל, זה היה יום עם הרבה שיחות עמוקות, מחשבות, תובנות והחלטות של כולם במשפחה.
בסופו של היום, החזרתי את גסי הכלבה הביתה, בשעה 00.20.
מסתבר, שהיתה הרגשה של געגוע והפסד, לא רק שלי, והבנה שנקשרנו אליה, יותר ממה שחשבנו.

התובנות העיקריות שלי היו:
1. לעשות את הדברים פשוטים יותר, להוריד לחץ, ולהקטין מקרים מייצרי לחץ.
2. לתת לכלבה לחיות איתנו, בתוכנו ולא לידנו ..

זה פשוט מדהים איך שבשלושה ימים , אחר כך, הכל הפך להיות הרבה יותר רגוע.
רק בגלל ששינינו את המיינדסט והגישה השתנתה.
ואני מאמין שזה רק ילך וישתפר...



יום שבת, 13 ביוני 2020

אני והילדים...10.8.18

חשבתי עלי ועל הילדים שלי.
אני יודע ומרגיש חזק בפנים.
שבאמת, אין לי דבר חשוב יותר בחיים,
מאשר הקשר שלי עם משפחתי וילדי בפרט.
זה כנראה הבסיס להרבה דברים.
יש לי, כל הזמן, את הרצון לשמור ולהגן עליהם. 
לרוב, אני גם ממש מתקשה, לשחרר אותם לחיות את החיים שלהם.
בדרך שבה הם מעוניינים,
ולא בדרך שאני חושב שנכונה להם.
תמיד אהבתי את השיר הזה.
עכשיו הבנתי למה.
הבנתי שהוא מדבר על הנושא הזה.
בצורה של דיאלוג בין אבא לבן שלו.
ברגע שבו הילד מעוניין להשתחרר מהוריו, ולעצב מחדש את חייו.
אבל הילד לא מצליח להסביר את עצמו.
למרות שהוא יודע שהגיע הזמן שלו לחפש את גורלו.

השיר הזה מזכיר לי מקרים דומים שלי, כילד.
וגם מקרים שאני נוהג כך היום, מול ילדי.
לי אישית, בכל פעם שאני שומע אותו, הוא תמיד נותן הרבה חומר למחשבה..
גם בגלל שהוא עוסק בנושא זמן, שהוא מאוד מהותי בשבילי.
כנראה שהדבר, הנכון לי, הוא פשוט לשחרר ולתמוך..
אני משתף ומקווה שזה נותן ערך מוסף..



לינק להאזנה לשיר, Cat Stevens - Father & Son:
 https://g.co/kgs/v4Ntj8





אב: זה לא זמן לשנות

הרגע, קח את זה בקלות.

אתה צעיר, זה אתה,
יש לך כל כך הרבה ללמוד.

מצא בת זוג, התמסד.

אם תרצה, תתחתן.
תסתכל עלי, אני זקן, אך מאושר.


 פעם הייתי בגילך,

ואני יודע שזה לא קל,
להיות רגוע כשמגלים
שמשהו מתרחש.


אבל קח את הזמן, תחשוב הרבה, למה.

תחשוב על כל מה שיש לך.
אתה תהיה כאן גם מחר,
אך חלומותיך לאו דווקא.



 בן: איך אפשר להסביר.

כשאני מנסה הוא מסתובב שוב.
זה תמיד היה אותו סיפור ישן.


מהרגע שיכלתי לדבר

הורו עלי להקשיב.
עכשיו יש דרך,
ואני יודע, אני בה.
אני יודע, חייב ללכת.




 אב: זה לא הזמן לשנות.
רק תשב, קח את זה באיטיות.
אתה עוד צעיר, זה אתה.

יש עוד כל כך הרבה שאתה צריך לעבור.


מצא בת זוג, התמסד.

אם תרצה תוכל גם להתחתן.
הסתכל עלי, אני זקן, אך מאושר.




בן: כל הזמן שבכיתי,
החזקתי את כל הדברים שידעתי בפנים.
זה קשה, אך זה קשה יותר להתעלם מזה.
אם הם היו צודקים, הייתי מסכים,
אבל זה את עצמם הם מכירים לא אותי.


עכשיו יש דרך,

ואני יודע שאני צריך ללכת בה.
אני יודע, אני חייב ללכת.

יום שלישי, 9 ביוני 2020

פגישה מרתקת עם בעל עסק.. 25.6.19



היתה לי פגישה מרתקת עם בעל עסק יצרני ותיק.
מטרת הפגישה היתה להבין מה הצרכים שלו, ולראות איך, במסגרת מעוף, ניתן לסייע לו להתקדם.
במהלך השיחה, כדי שאוכל להבין את התמונה, שאלתי שאלות במגוון נושאים: ארגוניים, תפעוליים, כספיים, שיווקיים, דיגיטל, מכרזים ועוד..
כמעט בכל שאלה בעל העסק נתן לי הסבר למה לא ניתן להצליח, מה כבר עשה ונכשל, ואיך לא ניתן להרוויח בעסק הזה.

בשלב מסוים, פתאום, קפץ לי רעיון, ושאלתי אותו: מה המטרה שלו? למה בכלל הוא פתח את העסק? ואולי בעצם כדאי לו לחשוב על לחזור להיות שכיר?
בעל העסק ענה מיד: מה פתאום, והסביר לי למה לא.
אז שאלתי אותו: אם כך? למה אתה לא נלחם כדי שהעסק יצליח?

הרי, זה לא משנה מה היה, וזה שלא היתה הצלחה וכו'..
מה שמשנה, זה שצריך ללמוד מזה, לבנות תוכנית ולעשות פעולות כדי להתקדם קדימה למטרה שלך.

סיפרתי לו בפתיחות, שאף פעם לא היה לי שום הישג ספורטיבי. עד שלקחתי את מרוץ התריאטלון, כמטרה אישית, וכל מה שעשיתי כדי לסיים את המירוץ הראשון שלי, עם כל הקשיים הכרוכים בכך.

בעל העסק הסתכל עלי, והבנתי שמשהו קרה אצלו, ירדה תובנה.
החלטנו על מיקוד בתחום הייעוץ שנתחיל עימו.

שאלתי אותו, בסוף השיחה, האם תרמתי לו ערך?
בעל העסק ענה שנתתי ותרמתי לו ערך רב.
זה עשה לי את היום,
הרגשתי שהצלחתי לסייע לו ולהשפיע עליו לפעול ולהתקדם לעתיד עסקי טוב יותר.

בתהליך שלי, נחשפתי לסרטון על זמרת חירשת ב X פקטור, גם שיר מקסים וגם ההוכחה לכך שאסור לי לוותר על החלומות שלי:

https://www.facebook.com/1661148350570597/videos/1958133857538710/

יום חמישי, 4 ביוני 2020

סוף סוף, אני אוהב את הגוף שלי.. 1.11.19

לקח לי המון זמן להחליט, ולאחר הרבה מאוד דילמות, למה כן, ולמה לא.
על כתיבת פוסט שסוף סוף אני משלים ואוהב את הגוף שלי. (שכולל תמונה עכשוית)

בהמשך לתהליך שעברתי, שינוי אורח החיים שינוי התזונה, האימונים הרבים והקשים, ירדתי 20 ק"ג, ממשקל 95 ק"ג למשקל של כ 75 ק"ג, מהמצב הגופני, המוזנח, שהייתי בו לפני שנתיים.
ולאחר כ 35 שנה, שלא הייתי שלם עם הגוף שלי, היום אני שלם ואוהב אותו.
בעצם הצלחתי להצעיר אותו פיזיולוגית, בכמה שנים טובות, לעומת הגיל הכרונולוגי שלי, שהוא 47.
אני גאה מאוד בעצמי, בתהליך שעשיתי, ומרוצה מהתוצאה שאני רואה במראה.
לכן, בסוף החלטתי לכתוב את הפוסט הזה, למרות כל הסיבות למה לא..
הרי הכל בעצם בראש.

אז מצד אחד, היו מחשבות ודילמות שונות, למה לא: 
זה חושפני.
אני בתפקיד רשמי , מה אחרים יחשבו ויגידו עלי? 
איך הסביבה הקרובה תקבל את זה?
אולי לא כדאי לעשות זאת אם אני לא שלם?
יש לי, באמת, אומץ לשים תמונה כזו ברשתות החברתיות?
אולי זה המוני ומעביר מסר זול?
יש לי שם הרבה חברים, ואולי זה ישדר משהו שאני לא?

ומצד שני, היו מחשבות למה כן:
אז מה אם זה חושפני, אני רוצה לשתף זאת.
אולי בעצם, זה יכול לתת ערך ודרייב לאחרים?
אולי אעשה כזה פוסט רק בשביל לפרוץ את החסם?
אולי זה דווקא משדר אומץ, התמדה, פירגון עצמי, וניתן השראה לאחרים?
אם לא אעשה זאת, אז זה כנראה, מתוך חשש ופחד ואני לא רוצה שזה ינהל אותי. זה לא נכון..
אולי בכלל יהיו תגובות מפרגנות?

משפט שאני אוהב של אלון אולמן:
"גיבורים הם לא אנשים שלא מפחדים. הגיבורים מפחדים ופועלים, למרות הפחד. השאר, נותנים לפחד לצייר את הגבולות שלהם!" (אלון אולמן)

נחשפתי לסרטון של לס בראון - 

How Bamboo Trees Will Bring Out Your Best Self | Les Brown | Goalcast


התובנות העיקריות שלי ממנו:
1. להמשיך כל הזמן "להשקות" את החלומות שלי.
2. ככל שהקרב קשה יותר , כך הניצחון מתוק יותר.
3. מה שאתה נהיה בתהליך, אל החלום, הוא הרבה יותר חשוב מהחלום עצמו.



יום שלישי, 2 ביוני 2020

ההחלטה.. 13.5.2020

במשך חודש וחצי היינו משפחת האומנה שלה.
עם קשיים רבים, לא מעט נקודות שבירה וחוסר קבלת החלטה.
בסוף לקחנו את ההחלטה לאמץ את סופה (שם זמני).

השם שלה אצלנו הוא ג'סי.
הדבר שעשה את השינוי בגישה, לכל אורך התהליך איתה,
היה לקיחת החלטה, וההתחייבות לשלם את המחירים שנובעים מכך.


בתהליך שלי נחשפתי לסרטון - מבטטת כורסא לאיירונמן.

על צח חביב שהתחייב להפוך לאיירונמן תוך שנה אחת בלבד.


אחת מהתובנות העיקריות שלי ממנו, היא, החשיבות של לקיחת החלטה.